שיקולי תכנון לתמונה מתחלפת
בטופס הגשת עבודה אתם יכולים למלא שלושה פרמטרים שקובעים את התכונות של התמונה המתחלפת. הפרמטרים הם שם הדימוי המרכזי, כיוון התנועה ומרחק הצפייה. אם תשאירו שדות אלה ריקים בטופס, אנחנו נחליט עבורכם מהם הערכים שלראות עיננו הכי יתאימו לכם. אבל אם יש לכם דרישות מיוחדות, כדאי שתקראו כאן את המידע הרלוונטי ותמלאו בעצמכם את השדות המדוברים בטופס.
פרמטר נוסף הוא מספר הדימויים. הערך שלו אינו מופיע בטופס באופן מפורש, אך אתם בוחרים את ערכו בעקיפין על ידי מספר הדימויים המוגשים. השיקולים לבחירת מספר הדימויים הם הנושא הראשון שנידון. בניגוד לשאר הנושאים שקריאתם מומלצת אך היא בגדר רשות, קריאת נושא זה היא חשובה.
הפרק האחרון דן בזליגה שקיימת בתמונות מתחלפות. הזליגה מתבטאית בכך שהתמונה מציגה בנוסף לדימוי הראשי גם גרסאות מוחלשות של הדימויים השכנים. למרות שאי אפשר לבטל תופעה זו, ניתן להקטין את ההפרעה שהיא גורמת על ידי תכנון נכון של התכנים הגרפיים.
ראשי פרקים וניווט:
מספר הדימויים שניתן להציג הוא מוגבל. המגבלה על מספר הדימויים תלויה בעיקר בגודל התמונה. בתמונות בגודל של עד כ- 10 ס"מ אנו ממליצים להגביל את מספר הדימויים לשניים. בתמונות בגודל של 50 ס"מ ומעלה ניתן להשתמש בעד שישה דימויים.
טכנית ניתן לעבור את מגבלת מספר הדימויים אך במקרה זה לא ניתן לצפות את התוצאה כי הדבר תלוי בגודל התמונה ובתוכן הגרפי. המגבלה תלויה גם בכיוון התנועה הגורם להחלפה (ראה להלן).
מספר דימויים
אזור צפייה
בתמונות רגילות ניתן לצפות מכל מרחק. בתמונה לנטיקולרית יש מרחק מסוים שממנו התמונה נראית במיטבה. מרחק זה נקרא "מרחק הצפייה". ככל שהצופה מתרחק ממרחק הצפייה (בין אם הוא מתקרב לתמונה או מתרחק ממנה), האיכות הויזואלית של התמונה פוחתת, ובשלב מסוים מתחילות להופיע הפרעות שונות. תופעה זו מגדירה למעשה איזור צפייה, כשמרחק הצפייה נמצא במרכזו. עומק אזור הצפייה נקרא "טווח הצפייה". טווח הצפייה קטן ככל שמספר הדימויים בתמונה גדל. מושגים אלה מוגדרים בשרטוט למטה.
מרחק הצפייה ניתן לכיוון בתהליך הייצור, אבל אחרי שהתמונה יוצרה הוא אינו ניתן לשינוי. אם אין אילוצים על מרחב הצפייה, מומלץ לבחור את מרחק הצפייה בין פעמיים לשלוש פעמים הרוחב של התמונה. כך למשל לתמונה ברוחב של 80 ס"מ יתאים מרחק צפייה של כשני מטר. בתנאים אלה, טווח הצפייה בתמונה עם שני דימויים יהיה בערך שני מטר גם כן. אם מספר הדימויים הוא 4, טווח הצפייה יקטן לבערך מטר.
ניתן לציין את מרחק הצפייה הרצוי בטופס הגשת העבודה. אם המרחק לא צוין, הוא ייקבע על ידינו לערך שנראה כאופטימאלי לתמונה.
התמונה משמאל מדגימה הפרעה שמתפתחת כאשר הצופה חורג מטווח הצפייה. הדימוי הראשי מוצג במרכז התמונה, אך בקצוות משמאל ומימין מופיעים הדימויים השכנים במקומו.
כיוון תנועה
כדי שהדימוי שהתמונה מציגה ישתנה, הצופה חייב לנוע יחסית אליה. יש שני כיווני תנועה אפשריים: שמאל-ימין (אופקי) או למעלה-למטה (אנכי). ניתן לבחור את כיוון התנועה בטופס הגשת העבודה.
עבור תמונה שמוחזקת ביד (כמו כרטיס ביקור) ניתן לבחור בכל כיוון תנועה. עבור תמונה שמיועדת לתלייה על קיר, או הצבה על שולחן, יש לבחור את כיוון התנועה האופקי.
תמונה מתחלפת נראית טוב יותר בכיוון התנועה האנכי. כיוון זה גם מאפשר להציג יותר דימויים. לפיכך, אם התמונה תוחזק ביד במהלך הצפייה עדיף לבחור את כיוון התנועה האנכי.
תצוגה
הדימויים שהתמונה מציגה מתחלפים כשהצופה נע יחסית אליה ומוצגים בסדר שניתן לקבוע מראש. התצוגה היא מחזורית: לאחר שכל הדימויים הוצגו, התצוגה מתחילה מחדש עם הדימוי הראשון.
כשצופה בא לראות תמונה, הוא בדרך כלל מתמקם במרכז. לפיכך, ישנה חשיבות לדימוי שמוצג במרכז. אנו קוראים לדימוי זה "מרכזי".כל אחד מהדימויים של התמונה יכול להיות מרכזי. בטופס הגשת העבודה ניתן לציין את הדימוי המרכזי הרצוי.
לעיתים קרובות מוזמנות תמונות עם שני דימויים בלבד. תמונות כאלה ניתן להדפיס באחד משני אופנים: סימטרי ואסימטרי. בהדפסה סימטרית, הצופה במרכז יראה את שני הדימויים. דימוי אחד יופיע משמאל, והשני יופיע מימין. בהדפסה כזו אין דימוי מרכזי. בתמונה אסימטרית הדימוי המרכזי יופיע במרכז, והשני יופיע הן משמאל והן מימין.
אם בטופס הגשת העבודה לא נבחר דימוי מרכזי, התמונה תודפס באופן סימטרי.
אם נבחרו דימויים מרכזיים בתמונת גיליון, רוב התמונות יציגו את הדימוי המרכזי במרכז, כמתוכנן. ברם, לא ניתן להבטיח שזה יקרה בכל התמונות בגיליון.
זליגה
תמונה מתחלפת מציגה שניים או יותר דימויים המתחלפים בהתאם למיקום הצופה. בפועל, התמונה מציגה בעיקר את אחד הדימויים, אבל גם את האחרים אם כי בצורה מוחלשת. אפקט זה נקרא זליגה, ובמיקרים קיצוניים הוע עלול להפריע לצפייה.
הזליגה מובלטת כאשר באחד הדימויים יש כתם כהה במקום שבו בדימויים האחרים יש כתם בהיר. מצב זה נמדד באמצעות "קונטרסט יחסי". אפקט הזליגה גדל עם הקונטרסט היחסי. דוגמה לזליגה מובאית בתמונות שלמטה.
דימוי עם זליגה
דימוי נקי